ארכיון רשומות מהקטגוריה "Uncategorized"‏

שדרות רוטשילד 8 פינת רחוב הרצל תל אביב. הקיוסק הראשון בתל אביב "אספרסו בר" בפינת הרחובות הרצל רוטשילד הוא תחנה מצוינת לעצור לאספרסו קצר. (יש להוסיף רצועה קטנה של קליפת לימון לאספרסו) ביולי 1909 פנה מר עקיבא אריה וייס לחברי ועד אחוזת בית בכדי להתיר הקמת "אוהל למכירת גזוז" וכך נולד הקיוסק הראשון בתל אביב.  תוכנן ע"י האדריכל יוסף ברסקי. צורתו צורת משושה ובניתו בעיקרה עץ וכיפת מתכת לראשו.  היה שייך בעברו לאחים יצחק ויוסף רובננקו.  שלט גדול שהיה תלוי פעם בחזיתו של הקיוסק רמז על אופציות השתייה במקום  "בואו לשתות מיצים טבעיים של האחים רובננקו"  היה כתוב בו, מאוחר יותר גם הותרה מכירת אלכוהול במקום. היום כפעם משמש המקום כתחנה אורבנית מרכזית למנוחה קצרה, שיחות נדל"ן בטלות שתיית קפה והתרעננות. איזכור המקום באתר אינו דווקא מתוקף עיצובו המיוחד במינו אלה דווקא היותו של הקיוסק  בן זמנה ובן לויה לצמיחתה של העיר הלבנה. מקור השם קיוסק הוא בשפה הטורקית . קוריוז ידוע הקשור בקיוסק הראשון מספר על המשורר חיים נחמן ביאליק אשר בהזמינו כוס גזוז בקיוסק התל אביבי החדש פנה למוכרת בלשון : " גזזיני ואגרשך והעדיפיני במלייך". במילים פשוטות אמר ביאליק: תני לי גזוז, אתן לך גרוש ותחזירי לי עודף במטבעות של מייל. המשך…

הסגנון האקלקטי בארץ ישראל הנו סגנון אדריכלי לקטני אשר אפיין בנינים רבים בתחילת שנות העשרים בתל אביב ובמקומות נוספים ברחבי המדינה. הסגנון האקלקטי משלב בין אדריכלות מערבית ובין סגנונות וקישוטים ממספר רב של מקורות השראה עולמיים.  אדריכלות קלאסית (יוון, רומא, רנסנס, ברוק) אדריכלות מהמזרח הרחוק, אר-דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה) אר-נובו, אדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה, ועוד , הסגנון האקלקטי היה סגנון נפוץ מאוד במרבית העולם המערבי  בישראל של תחילת שנות העשרים התאפיין הסגנון האקלקטי בנוסף למאפייניו הידועים במוטיבים קישוטיים תנ"כיים,  אריחי קרמיקה של בצלאל עם נופי ארץ ישראל, דמויות תנכ"יות וסצנות מקראיות, עץ התמר כאלמנט קישוטי מקובל.  מוטיבים דמויי קרנות-מזבח, מגיני דוד ואותיות עבריות. המשך…

שדרות רוטשילד 96 (בניין אוורגרין) הבניין משופץ שיפוץ מרשים ביותר. הבית עומד בצידו המזרחי של רחוב רוטשילד. חזית הבניין פונה לשדרה באזור מגרשי הפטנק. במרפסת עומדים מפסליה של הפסלת עופרה צ'ימבליסטה המקריאים לחלל האוויר. נקודת מבט מעניינת על המבנה ופחות גלויה לעין  תהייה מהגינה הסמוכה מצפון.  ניתן לראות את השילוב המיוחד בין חדש לישן בצורה יפה ובולטת לעין. חזית משופצת ותואמת לרוח המבנה המקורי ותוספות בניה מזכוכית ואלומיניום מאחור ולמעלה בסגנון חדשני אשר מתחברות יחדיו למבנה הומוגני בן בלי גיל.  בגינה היפה שליד ניתן לקרוא את שירה של נעמי שמר "העיר הלבנה" אשר חרוט על לוח שיש בירכתי הגן. המשך…

בניין קולנוע אסתר אשר בתל אביב נבנה ע"י היזמים ובעלי הבניין אסתר ומשה נתנאל בין השנים 1938 1939 .  אדריכל הבניין הוא האדריכל יהודה מגידוביץ.   קווי המתאר של חזית הבניין מהווים חלק ממעגל הבניינים השלם אשר עוטף את כיכר דיזינגוף. לובי ענק בכניסה לבניין וחללים מרווחים  מקבלים את פני הנכנס לאזור הפואייה.  בקולנוע אשר נקרא בתחילה "קולנוע כיכר דיזינגוף" הוקרן לראשונה הסרט שלגייה ושבעת הגמדים.  למעלה מחמישים שנה פעל הקולנוע בהנהלתם של בני משפחת נתנאל \  גולדשמיט ושותפים נוספים.  קולנוע אסתר נחשב לאחד מבתי הקולנוע הטובים בישראל והוקרנו בו מיטב הסרטים : בן חור, וודסטוק, נוסע עובר בגשם,  עמנואל,  הארי המזוהם,  טרינטי ובמבינו ועוד רבים וטובים.  בשנת 1998 הוסב המקום לבית מלון אשר פתח דלתותיו בשנת 2001.  אדריכל השימור אריה דבילנסקי עיצב את המקום (כיום מלון סינמה ) בהשראת הקולנוע ההיסטורי וכן בהשראת אלמנטים נוספים מהסגנון הבין לאומי . המשך…

בית פולישוק , בניין משרדים , ממוקם בכיכר מגן דוד בקרן הרחובות אלנבי ונחלת בנימין אשר בתל אביב , הבניין נבנה בסגנון הבינלאומי ( בשנת 1934 )  ע"י שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין , עיצוב הבניין הושפע ממבנים פינתיים דומים בתכנון האדריכל אריך מנדלסון ( בישראל ובגרמניה) וניכר דמיון עיצובי בין בית פולישוק לבית הדר המוקדם ממנו ( בית הדר בניין המשרדים הראשון בתל אביב ) המשך…

בית שרנו , בית קלמרו ובית שלם מהמפורסמים והמיוחדים בבתי העיר הלבנה (הן בשל סמיכותם האחד לשני וכן בהשפעת עיצובם המרשים) ממוקמים במשולש הרחובות הגר"א , ראש פינה  ורחוב איילת השחר , לצידי הדרך העולה מצומת המסגר -לה גוארדיה , שלושת הבניניים נבנו בשנות השלושים עם התרחבותה של שכונת נווה שאנן על אדמות שנרכשו באזור , המבנה הטופוגרפי של הגבעה עליה נבנו (גבעת מרקו) הוביל לצורך תכנוני אשר נפתר ע"י בניית "במה" מפולסת טרום בניית המבנים הללו , המשך…

בית אנגל , שדרות רוטשיילד 84 תל אביב פינת רח' מאז"ה , תוכנן ע"י האדריכל זאב רכטר בשנת 1933 לאחר שובו של זה מלימודי אדריכלות בפריז בשנת 1932 , בעבודתו של רכטר ניכרת השפעתו של לה קורבזיה (לה קורבזיה – מחלוצי האדריכלות המודרנית והסגנון הבין לאומי)  כמו כן ניכרת השפעה רבה בין עיצוב "בית אנגל" לבין עיצובה של "וילה סבואה" אשר תוכננה ע"י לה קורבזיה ונבנתה בפואסי (Poissy)  הסמוכה לפריז ב – 1929  , את בית אנגל יזם הקבלן יעקב אנגל , הבניין תוכנן בצורת האות ח' ופאתו הדרומית הפונה  לכיוון רח' מאז"ה נבנתה "פתוחה" באופן שיוצר חלל ודיאלוג בין ה"רחוב" ובין ה – "חצר הפנימית" של הבניין , עובדה נוספת חשובה ביותר היא בניתו של הבניין על עמודים , עובדה שהציבה את בית אנגל  כאבן דרך עיצובית בבניה בסגנון הבין לאומי במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש בקומת העמודים כמפקדה בריטית זמנית , על גגו של הבניין הוקם חדר כושר וכמו כן שימש הגג כ – "גינת גג"  לכלל דירי הבניין , מבין מפורסמי הדיירים בבית אנגל נימנים האדריכל זאב רכטר עצמו , האחים שמיר (חלוצים בתחום הגרפיקה בישראל) הפיזיקאי עמוס דה שליט ואדיס דה פיליפ מייסדת האופרה בתל אביב , כיום הבניין במצב תחזוקה רעוע , קומת העמודים נסגרה בלבנים וחזית הבניין מוזנחת יחסית ואינה שמורה , הבניין מוגדר כמבנה לשימור , בשנת 2007 נרכש הבניין ויש כוונה להפוכו למלון בוטיק תוך כדי שחזור ושימור המבנה .

המשך…

בית הדר , פינת הרחובות דרך בגין ורח' הרכבת ת"א , בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב , מוגדר כבניין לשימור , תוכנן בשנת 1934 ע"י האדריכל *קרל רובין ונבנה בפועל בין השנים 1936 ל  1938 , מבנה הבניין יחודי בשל שלד הפלדה אשר לו , שיטת בניה נדירה לימי בניית הבניין ,  חזיתו עגולה ופונה לכיוון צפון מזרח (לכיוון צומת הרחובות הסמוך) באגפיו מאופיין הבניין בצורה קוביתית בארבעת קומות אגפי המבנה , חלונות מוארכים אופקיים כמוטיב מאפיין של הסגנון הבין לאומי וחצר פנימית אחורית בצורת ח' הפונה לכיוון מערב ומשמשת כיום כמגרש חניה לדיירי הבניין , בתקופת המנדט הבריטי שימש הבניין את הכוחות כמפקדה בריטית בעיתות עוצר על העיר תל אביב , ב 26 לפברואר 1947 תקפו אנשי הלח"י את בית הדר ואת כוחות המנדט הבריטי אשר שהו בו באותה העת , תכנונים לתקיפת הבניין היו גם לארגון האצ"ל לאחר העלאתם לגרדום של אחדים מלוחמי הארגון , תוכניות ארגון האצ"ל היו לחפור מנהרה ולהכשיר דרך לתקיפת הבניין מתחתיו , בתוך כדי חפירת המנהרה ע"י ארגון האצ"ל תקפו לוחמי ההגנה בתאריך ה – 18 לשביעי 1947 את חופרי המנהרה והרסו את החפירה בפרסמם לאחר מכן כי תקיפת המנהרה הייתה במטרה "להגן על חירותו של הישוב היהודי מפני תעלולי חבורות של פורשים" כמו כן הדגישו לוחמי ההגנה כי התקיפה נעשתה ללא תאום וללא שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט , בעקבות התקיפה והמחאה הציבורית שהתעוררה בישוב לאחריה פרסם נתן אלתרמן את השיר –  "לא אלחם באחי" , כיום עדיין משמש הבניין כאחסניית משרדים , חזיתו במצב תחזוקתי וקוסמטי נמוך באופן יחסי  ולמרות היותו של המבנה מוגדר כ – "בניין לשימור" אין עדיין תוכניות אופרטיביות לשיפוצו.

* קרל רובין אדריכל הבניין בית הדר , נולד בגליציה ב 1899 , למד אדריכלות בווינה , הושפע רבות מעבודתו של האדריכל היהודי ברלינאי אריך מנדלסון.

המשך…

בית שמעון לוי – "בית האוניה", רח' לבנדה 56 תל אביב , נבנה בין השנים 1934 –  1935 על גבעה הידועה כ "גבעת מרקו" אשר בעברה נרכשה עם אדמות נוספות מאדמות אבול ג'יבן , בית האוניה נחשב לאחד מהמפורסמים מבין כ – 4000 בתים בסגנון הבין לאומי אשר נבנו בתל אביב , תוכנן ועוצב ע"י האדריכל שמעון חמדי לוי , חולש על משולש הרחובות לבנדה המסגר והרכבת , מעל צומת לה גרדייה בפינה הצפון מזרחית של שכונת נווה שאנן , תוואי הקרקע  המשולש וטופוגרפיית הגבעה הכתיבו את קווי המתאר המיוחדים של הבניין , חזית הבניין פונה לכיוון צפון מזרח , במקור אושרו שלוש קומות בלבד אולם בפועל נבנו שש קומות , הבניין שימש בתקופת ההגנה כנקודת תצפית החולשת על האזור , בשנים הראשונות לבנייתו פעל בית כנסת בקומה העליונה ובשנים מאוחרות יותר פעל בבנין  מועדון הבולדוג המפורסם , מסילת הרכבת ליפו עברה ברחוב לבנדה הסמוך.

המשך…